להתחיל ברישיון הפעיל
כדאי למקם את הרישיון המדינתי התקף בחלק העליון של קורות החיים, ולציין את שם המדינה ואת שם ההסמכה המדויק. העיסוק בפיזיותרפיה מחייב רישוי לפי תחום השיפוט, לכן יש לציין רישיונות פעילים נוספים במדינות אחרות, אם יש כאלה. אפשר להשמיט את מספר הרישיון מקורות חיים שמוצגים לציבור. יש לציין את תואר DPT בחלק ההשכלה, ולא להציג הסמכת התמחות שאינה חובה כאילו היא נדרשת לעיסוק הכללי.
להציג את מסגרת הטיפול
יש לציין בבירור את מסגרת העבודה ואת תיק המטופלים, למשל אורתופדיה במרפאת חוץ, טיפול אקוטי, טיפול ביתי או רפואת ילדים. כדאי לציין היקף מטופלים מציאותי רק אם הוא משקף את לוח הזמנים בפועל, ולתאר את השילוב בין הערכה, טיפול, הערכה חוזרת ועבודה לקראת שחרור. יש לקשר בין ההתערבויות ליעדים תפקודיים או לשינוי שנמדד, ולהימנע מטענות המרמזות על אחריות בלעדית להחלמת מטופל.
להשתמש במדדי תוצאה משמעותיים
כדאי לתאר כיצד הוערכה התפקודיות וכיצד ממצאי ההערכה החוזרת שימשו לעדכון תוכנית הטיפול. אם מציינים שינוי בטווחי תנועה, מדד מתוקנן, מספר ביקורים עד לשחרור או השגת יעד, יש לפרט את המדד או את מסגרת הזמן ולהשתמש בנתונים שאפשר להסביר. יש להסיר פרטים מזהים של מטופלים ולהשמיט שיעורי החלמה שאין להם ביסוס או מידע רפואי פרטי.
לשמור על רלוונטיות של ההסמכות והכלים
יש לציין הסמכות CPR או BLS רק אם הן בתוקף, ולהשתמש בשמות המדויקים ובשמות הגופים המנפיקים. כדאי להוסיף הסמכת מועצה רק אם הושגה; הסמכת התמחות היא רשות ואינה מחליפה רישוי מדינתי. מומלץ לציין מערכת EMR או כלי מדידת תוצאות שבהם נעשה שימוש בפועל, כשהם רלוונטיים למודעה. יש להשמיט קורסים שאינם קשורים לתפקיד ורשימות ארוכות של שיטות ללא הקשר קליני.